סחיטה בלבד

אני לא בוכה. זה לא בכי.

ביקשתי ממנו לבוא הערב. האמת שקיוויתי שיבוא אתמול, אבל הוא לא הצליח להשתחרר. קיבלתי ברקס מפוטנציאלי, ולמרות שבן הזוג הקבוע שלי הרים אותי באהבה, הייתי צריכה משהו אחר. לא רק מישהו שיאהב אותי. מישהו שירצה אותי. לא את המוח החריף שלי, את הלב הרך. מישהו שירצה את הבשר שלי. להשתמש, לדפוק, לפרק, לקחת.

אני מעליו, רוכבת על הזין המהמם שלו, הפטמה שלי בפה שלו. הגוף שלי שלו. הכל שלו. עשרים דקות לפני כן הייתי על רצפת האמבטיה, הראש שלי בתוך ארגז הכביסה, צורחת מכאב כשהוא מזיין אותי מאחורה בלי רחמים, משתמש ברצועות החזיה שלי כמו ברתמה של סוס. הוא הרים את סל הכביסה וסובב את הפנים שלי אליו, לראות אותי סובלת. אני יודעת כמה הוא אוהב את זה, ואני אוהבת לסבול בשבילו.

עכשיו אני מעליו, אבל הוא עדיין זה שמזיין אותי. אני מזכירה לו איך סבלתי בשבילו, והוא אומר את המילים שאני כל כך אוהבת לשמוע: "את זונה טובה". פתאום אני מרגישה את הכל סוער בי, גלים שוטפים לי את הגוף. "אני רוצה להיות טובה", אני שומעת את עצמי מייבבת. "אני רוצה להיות מושלמת".

"את מושלמת. את הכי טובה שיש. את אידיאלית. אני רוצה אותך. אני צריך אותך. את כל מה שרציתי".

ואני מתפרקת באוזן שלו, וזה לא בכי. אני מתייפחת באקסטזה ובהוקרה ובהזדקקות ובטירוף ובספייס ואני אולי הרבה דברים אבל אני לא בוכה, זה לא בכי. זה כל מה שרציתי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: