הפעם ההיא

זוכר איך בסוף הדייט ההוא עמדנו מתחת לבית שלי, השענת אותי על הקיר ליד חדר הזבל ונישקת אותי, ואז סטירה, ואז שוב נשיקה, ואז אגרוף בבטן הרכה שלי, ואז נשיקה. ואז שכנה עברה וצחקנו ביחד, הסתכלת לי בעיניים וראיתי איך אתה לא מאמין שזה קורה לך?

זוכר איך חיבקת אותי מאחור במיטה אחרי שגמרת וסיפרת לי על האקסית שזרקת ואז לא הבנת איך לא הצלחתם להישאר ידידים, ואיך הבת זונה נטשה אותך בדיוק בתקופה הכי קשה בחיים שלך?

זוכר איך לקחתי אותך למסיבה עם החברים שלי והבטחתי לך שלא נעשה שום דבר פומבי אם לא תהיה מוכן, ואתה רק עפת בפנטזיות על איך אקח אותך למבוך, אבל כשהגענו למקום נרתעת ממני כשנגעתי לך בזרוע?

זוכר איך הפלגת במחשבות על הזוגיות שתהיה לנו ואיך נהיה קינקים בבית ונורמלים בחוץ, ואיך תקשורת זה הכי חשוב לך כי אתה קודם כל בן אדם טוב ושליטה לא לוקחים אלא מקבלים, אבל אחרי שזיינת אותי ולחשת לי מילים יפות כל הלילה נזכרת שאתה בעצם לא בנוי לקשר?

זוכרים את זה?

אז כשהם מתחרטים וחוזרים חלילה, כשאתה שואל אותי אם אני מוכנה לסלוח, כשההוא מבקש ממני הזדמנות, אני שואלת אתכם אם אתם זוכרים את הפעם ההיא.

זוכר את הפעם ההיא?

כן.

אז

זו

היתה

ההזדמנות.