בלילה עלתה לי פנטזיה חדשה.
למצוא את המאסטר הכי קשוח, הכי סאדיסט, קיצוני, מנוסה, וותיק, זה שצוחק על הבדסמ שלנו כי בבית יש לו פלוגרים משיער של נשלטות שאסף עם השנים, זה שהיה פה לפני המצאת האינטרנט והשתמש במברקים כדי לחפש שבורות בכלוב. להכניס אותו אליי הביתה, למיטה, כשאני לובשת רק תחתוני תחרה שחורים
ולישון איתו כפיות.
להרגיש את האף שלו בתוך השיער שלי במקום למשוך אותו מהקרקפת ולגרור אותי על הרצפה בוכה. להריח את העור הנקי שלי אחרי מקלחת, בלי ניחוחות חמוצים-מלוחים של זיעה, דמעות, ברתולין וזרע שמתערבבים זה בזה. לחוש את הזין שלו, חצי זקור, נצמד לתחת הלבן ונטול סימני ההצלפות שלי. לשמוע אותי נוחרת במקום את היבבות והגניחות שלי.
לשקוע לאט לתוך שינה מתוקה בידיעה שהוא לא יישן דקה הלילה.
לפעמים אני מזעזעת אפילו את עצמי.
בסוף כולם מחפשים את אותו הדבר
אהבתיאהבתי